מגפת - COVID-19 העולמית הראתה לעולם את התפקיד החשוב אותו אחיות ואחים ממלאים במערכת הבריאות. האחיות והאחים ניהלו את המגפה, בנו מחלקות, התאימו את עצמם לנהלים המתחלפים ובסוף גם הודו לעצמם... הם אילו ששינו את שעות ותנאי עבודתם, התגמשו בתפקודם, לפעמים תוך פגיעה קשה בבית, אבל את עיקר הקרדיט קיבלו הרופאים.
מחד המגיפה חשפה את חולשות מערכת הבריאות ואת הלחצים העצומים שאיתם מתמודדים אחים ואחיות, ומאידך היא האירה בזרקור את המחויבות והאומץ המדהימים של האחים והאחיות. אז מחאו לנו כפיים מהמרפסות...
אחיות ואחים הם עמוד השדרה של הטיפול הרפואי. רופאים ורופאות עשויים לאבחן, לרשום תרופות, ולבצע ניתוחים אך ללא אחיות ואחים, עבודתם תהיה בלתי אפשרית. אחיות ואחים נמצאים בקו החזית מדי יום 24/7 ליד מיטת החולה.
אחיות ואחים, כקבוצה הגדולה ביותר בין נותני שירותי בריאות, חייבת להיות חלק בלתי נפרד בתכנון עתיד מערכת הבריאות. צריך לחשוב על מודלים של טיפול בהם אחיות ואחים הם במרכז מערכת הבריאות. ניתן להשיג זאת רק על ידי יצירת מדיניות חדשה הסוללת את הדרך לשינויים אלה.
יום האחות כפי שהוא מצויין כיום הוא יום בו האחיות טופחות לעצמן על השכם, וההרגשה כי רק האחיות מרגישות צורך לטפוח לאחיות על השכם של עצמן. מערכת הבריאות והציבור נזכרים באחיות ובאחים רק במצבי חירום ובמצבי מחסור, ייתר הזמן השירות והטיפול שניתן על-ידי אחיות ואחים נתפש כמובן מאליו.
בדומה לאימהות וליום האם, צריך היה לקבוע יום שבו אומרים תודה, כי יתר הזמן פשוט לא שמים לב לשירות ולטיפול שניתן, הוא מובן מאליו. בכל התנאים ובכל המצבים המשימות מבוצעות.
אין צורך ביום האחות, כל מה שאנו מבקשים שתכבדו אותנו, תשתפו אותנו בתהליך קבלת ההחלטות ובתכנון מערכת הבריאות, אנחנו חלק מרכזי ממנה. תדאגו לשכר ותנאי עבודה הוגנים כל השנה.
כאשר יקבע יום השופט, יום הרופא, יום ההייטקיסט, יום המדען יום רואה החשבון ויום עורך הדין אולי יהיה מקום גם ליום האחות.
מאת: אלמוני
פוסט נכון וצודק, בכל מילה. וההקבלה בין יום האם ליום האחות...מדוייקת. אבל בשורה התחתונה, התגובה שלי, תהייה כמו לכל פוסט, שטוען נגד התפיסה של מקצוע הסיעוד על ידי הציבור, הנבחרים, ובעיני עצמינו. עד שלא ישתנה משהו למעלה. בהנהלה של מנהל סיעוד, ובמקביל גם בייצוג של האחיות, לא ישתנה שום דבר בשום מקום. כוון שאנחנו, כאחיות ואחים, לא באמת יכולות להשפיע על מינויים פוליטיים. המקום שלנו להשפיע, הוא בתחום הייצוג. לא באמת מכירה את המערכת שבוחרת את הגוף (?)/האחות המייצגת, הבנתי שזה סוג של פרמידה. ובסופו של יום, זה נגמר ב"שמרי לי, אשמור לך", פוליטי, של קבוצה מוגבלת של אחיות ואחרים, שמייצגים לכאורה את הצוות במוסד בו הם נבחרו. בפועל, אין לי מושג, אם ברמה האירגונית, הועדים, עושים את העבודה. מניחה,…