רצינו לשתף אתכם במקרה שקרה לנו שלדעתנו יכול להסביר מדוע המעמד המקצועי של האחים והאחיות אינו מצליח להתקדם ולהגיע למעמד הראוי לו במערכת הבריאות. זאת, על אף ההתקדמות הרבה שחלה בהשכלת האחיות והאחים, ההתקדמות במיומנויות ובתפקידים הקליניים ולמרות ההערכה הרבה שאנו זוכים לה בסביבת העבודה וגם תקשורת.
בקשנו לפרסם פוסט מהאתר ISRAELNURSE.COM על יום האחות באחד מדפי הפייסבוק הגדולים של אחיות. התשובה שקיבלנו ממנהלת הקבוצה (אחות בכירה במערכת הציבורית בישראל) הייתה: "לא מתאים לנו המרמור הזה שלכם, הקבוצה שלנו עוסקת רק במקצועיות, בגאווה, בפיימינג של המקצוע, ולכן לא מתאים לנו בכלל מה שאתם כותבים שם באתר שלכם" ועוד הוסיפה, "אנו משנים את העולם אך ורק בלהראות טוב ולהיות אקטיבים". נכון, הפוסט ביטא עמדה ביקורתית על יום האחות וביקש להציג תפישת עולם החורגת מהתמונה הוורודה שהסיעוד מבקש להראות ב"חגיגות" יום האחות.
לומר על האמת, אנו עצובים ומאוכזבים שהפוסט לא אושר לפרסום, אך לא מופתעים. זה שנים שברור לנו שרבות מהאחיות הממלאות את התפקידים הבכירים במערכת הבריאות הציבורית בישראל בארץ מתפקדת כ"יס מן" של מערכת הבריאות והמערכת הרפואית. הן חוששת להביע עמדה המאתגרת את ההגמוניה של הרופאים והממסד. הן נותנות את השירותים שלנו בלי להעיז להלחם על עצמאות הסיעוד על ידי קידום חוק למקצוע הסיעוד, ובלי מסוגלות להודות אפילו בפני עצמן בסטטוס הבעייתי שבו המקצוע נמצא, חוששות לאבד את התפקיד והמעמד לו הן זכו. נכון, מדי פעם "עושים קולות" של מאבק, ומיד פעם בישיבות הנהלה נאבקים על תקנים, איוש ותפקידים. אבל כל זאת, רק כדי לאפשר למערכת להמשיך לתפקד ללא שינוי מהותי, במטרה להגיע "לשלום בית" ובלי רצון אמתי לשנות את הסטטוס של מקצוע הסיעוד. מאכזב לגלות שהחרדה מלאבד כוחן הוא כה גדול שהן אפילו לא מעיזות לפרסם פוסט שחולק התפישה המקובלת של יום האחות. אפשר היה לפרסם את הפוסט ולהגיב על הנאמר ולהסביר מדוע הן חולקות על דעתנו. אבל לא לאפשר לפרסם את הפוסט כלל, רק מדגים את הפחד מלאבד את הכוח והמעמד וחוסר נכונות אמתית להתמודד עם המקמות הכואבים של מעמד הסיעוד בישראל,
Comments